האינטרנט חולל מהפכה של ממש בחיים של כולנו והוסיף להם אפשרויות רבות מאוד. יחד עם זאת הרשת העולמית היא גם מקום שמתרחשות בו תופעות שליליות ואחת הבולטות שבהן היא לשון הרע על צורותיה השונות. חשוב לדעת כי האינטרנט אינו מקום שבו הכל מותר, וכי חוק איסור לשון הרע – שחוקק כבר בשנת 1965, עוד לפני שרוב בני האדם העלו על דעתם שייתכן עולם דיגיטלי כמו זה של היום – תקף גם באינטרנט.
מה קובע החוק לגבי לשון הרע באינטרנט?
החוק הנ"ל אמנם לא מציין באופן ספציפי את המרחב הדיגיטלי, אולם הפרשנות המקובלת בבתי המשפט היא ש"אמצעי תקשורת" – זה המונח שבו נוקט החוק – כוללים בתוכם גם את כל אתרי האינטרנט כולל פייסבוק וכו'.
מה קובע חוק איסור לשון הרע?
חוק איסור לשון הרע, שכאמור תקף גם לגבי פרסומים באינטרנט, מגדיר הוצאת דיבה (דיבה ולשון הרע הם שמות שונים לאותה פעולה) כפרסום שמבזה אדם בשל מוצאו, דתו, המגדר שלו, העדפותיו המיניות, תכונות אשר מיוחסות לו, מעשים או כל מרכיב אחר, כפרסום שעלול להפוך אדם למושא לשנאה וכפרסום שעלול לפגוע במשלח היד של האדם. איסור לשון הרע באינטרנט תקף גם לגבי פרסומים שפוגעים לא באדם פרטי אלא בתאגיד (כלומר עסק או ארגון).
דוגמאות להוצאת דיבה באינטרנט
כאמור כל פרסום שעלול לפגוע במישהו אחר עשוי להיחשב בגדר לשון הרע באינטרנט. בין הדוגמאות הנפוצות לכך: העלאת תמונה עם טקסט מבזה לפייסבוק, השמצות בקבוצות סגורות, פרסום מודעה פיקטיבית לגבי אדם אחר, אזכורים שליליים באתר של חברה אודות מתחרותיה, הפצת תמונות חושפניות או פוגעניות ללא רשות המצולמים, וכן תגובות המכילות התייחסות משפילה או מפיצת שנאה כלפי אדם ספציפי.
חשוב להדגיש כי גם טוקבקים אנונימיים עשויים להוביל את מי שכתב אותם להתייצבות בפני בית משפט בגין תביעת לשון הרע, שכן בימינו ישנה הטכנולוגיה המאפשרת לאתר את הכותב גם אם עשה זאת בעילום שם.
העונש על לשון הרע באינטרנט הוא פיצוי של עד 50,000 ₪ לאדם או לעסק שהיו מושאי הדיבה. חשוב להדגיש כי מי שנפגע מלשון הרע לא חייב להוכיח שנגרם לו נזק אלא רק את קיומה של הדיבה.